טיפולי פוריות

אסתר (הפרטים האישיים בדויים), בת 32, רווקה ללא ילדים, גילתה לפני כחודש שהיא חולה בסרטן השד. כעת היא לקראת טיפולי כימותרפיה, והגיעה אלי בשלב בו התלבטה בנושא שימור ביציות.

בני המשפחה של אסתר חיים כולם בחו"ל, למעט מספר קרובים רחוקים החיים בארץ, שהקשר עימם דל. אסתר הפסיקה לעבוד בעקבות גילוי המחלה, והיא מקדישה את כל זמנה לבדיקות, התייעצויות וסידורים רפואיים.

אסתר מספרת לי שהיא מתמודדת לבד עם הבשורה הקשה. כך הייתה רגילה תמיד, מגיל צעיר, להיות עצמאית, לנהל את חייה לבד, וכך גם כעת . לדבריה היא מרגישה אי נוחות גדולה בלשתף את האחרים במצבה.

אסתר מספרת לי, שבסוף השבוע האחרון, ישבה עם 2 חברות בפאב, ולא סיפרה להן דבר. הן ישבו ובילו, כהרגלן, משתפות זו את זו בסיפורים על דייטים, ועל שאר נושאים שבשגרה, והיא, אסתר, הרגישה איך הבטן מתהפכת לה מבפנים.

במהלך כל הערב היא לא סיפרה להן דבר. היא לא סיפרה להן על הלילות הלבנים בהם היא מתקשה להירדם, היא לא סיפרה להן על המחשבות הטורדניות שמציפות אותה, היא לא סיפרה להן על הפחדים והחששות המלווים אותה, כבר חודש ימים, מאז שקיבלה את הבשורה הקשה.

בשיחה איתי העליתי בפניה את האפשרות ליצור קשרים קרובים יותר, תומכים יותר, להם היא זקוקה בתקופה מורכבת זו בחייה.

אסתר סיפרה שהיא מתכננת לשאוב ביציות ולהקפיאן, כדי לשמר פוריות, עוד לפני טיפולי הכימותרפיה. היא התלבטה לגבי הדרך הנכונה לעשות זאת.

אסתר דיברה על הקושי שלה להיחשף, ועל החשש שלה להיות לעול על הסביבה.

בשיחות בינינו עודדתי אותה לשתף יותר, להיעזר יותר, לתת לסביבה לתמוך בה, ולבסוף היא שוכנעה.

בסיום השיחה היא אמרה: "נתת לי חומר למחשבה. אני בהחלט שוקלת לשנות את ההתנהלות שלי..."

כעבור שבוע, בפגישה הבאה, היא סיפרה בהתרגשות על דודה שמלווה אותה לבדיקות, על הקשר החם והקרוב שנוצר ביניהן, ועל כך שזה עוזר לה לחוש פחות בודדה.

לאחר שהתחזקה והבריאה, והפגישות בינינו הסתיימו , אסתר כתבה לי: "בזכותך דנה, זכיתי להכיר אנשים נפלאים, אנשים שתמכו בי בתקופה הכי קשה של חיי. בזכותך, דנה, למדתי לקבל עזרה ולהוקיר על כך תודה. לולא שוחחנו על כך, ולולא עודדת אותי ותמכת בי לאורך כל הדרך, כל זה לא היה קורה..."