טיפולי פוריות - תרומת ביצית

מירה בת 38, נשואה לאלי בן 42, ללא ילדים (הפרטים האישיים בדויים).

בני הזוג מנסים מזה 3 שנים להרות, ללא הצלחה, ובשנה האחרונה החלו בטיפולי פוריות.

לאור מצב רפואי מורכב של האישה, המליץ הרופא המטפל לשקול לעבור להליך של תרומת ביצית.

לאור דבריו אלה הגיבו בני הזוג בפרץ רגשות. מירה בכתה, אלי התכנס אל תוך עצמו.

אלי אמר שהוא אינו מוכן עדיין לכך.

מירה אמרה שהיא מוכנה לשקול זאת.

אלי אמר שזה מרגיש לו מוזר ולא טבעי.

מירה אמרה שהיא מרגישה מוכנה לעבור לשלב הבא.

לאור פערים אלה בין בני הזוג, הם החליטו לפנות אלי לטיפול. הם הרגישו שהעומס הרגשי גדול מידי עבורם והם מתקשים להתמודד איתו.

בשיחות העלו בני הזוג את החששות וההתלבטויות שלהם בנושא תרומת ביצית. יחד בררנו מה המשמעות של תרומת ביצית עבור כל אחד מהם. יחד ניסינו להבין יותר ולגשר על פני פערים שעלו בין בני הזוג. לאורך שיחות רבות עלו לבטים, שאלות, חששות, של מירה ושל אלי. תמכתי בהם, יעצתי להם, כיוונתי אותם , נתתי להם את המרחב המוגן בו יכלו להעלות את כל מחשבותיהם ותחושותיהם.

מירה לחצה על אלי לקבל החלטה. היא אמרה שהיא מרגישה לבד, שהוא לא תומך בה מספיק, שהיא רוצה שהם יקבלו יחד את ההחלטה.

בסיום הטיפול הגיעו בני הזוג להחלטה. אלי הסכים להתחיל בתהליך תרומת ביצית, ומירה הייתה מאושרת.

ליוויתי אותם עוד זמן מה עד שמירה נקלטה להריון. ובסיום ההיריון היא שלחה לי הודעה: "נולדה לנו בת מקסימה. אלי ואני מאושרים".